מספר הגירושין העולה בישראל הוא נושא מורכב אשר מדיר שינה מעיניהם של ישראלים רבים. אין תחום שבו הגירושים אינם נוגעים וגם נושא הנדל"ן מושפע במקרים בו זוגות מתגרשים נמצאים בעימות במקרים של נכסים. על פי החוק הישראלי, בני זוג המתגרשים מחלקים ביניהם את כל הרכוש שנצבר במהלך תקופת הנישואים. עם זאת חוק יחסי ממון מקבל תפנית כאשר מדובר בנכסים שהועברו לבני זוג בירושה או מתנה ו\או ונכסים שהם מביאים לנישואין אשר נחשבים כ"רכוש חיצוני" ולכן אלה לא יחולקו בגירושים. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות בתי משפט רבים ביטלו את החוק ופסקו כנגד החוק ורוקנו אותו מתוכן. הפסיקות קבעו כי דירות שנרכשו לפני הנישואין יחולקו, וכן נקבע כי מתנות וירושות ובנוסף לכך נכסים ורכוש אשר התערבב ברכוש המשותף ואלה יחולקו גם כן.
לעמוד דירות מקבלן באתר BankNadlan לחצו כאן

שינוי בתפיסת בתי המשפט בכל הנוגע לחלוקה צודקת
הרכוש המשותף תמיד היה נושא מורכב בכל הנוגע בנושאי גירושין והוביל הרבה פעמים למאבקים פנימיים אך בישראל החוק קבע כי אדם שרכש, או רכשה, נכס\דירה לפני הנישואים, לא ייפגע ויאבד את הנכס בשל הגירושים. עם זאת, בשנים האחרונות חלה תפנית משמעותית בגישת בתי המשפט עד אשר נוצר תקדים כי כעת הדירה היא הרכוש החזק ביותר של הזוג ולכן, גם אם היא לא הגיעה משני בני הזוג והיא שייכת רק לאחד מהם בטאבו, הדירה תיחשב כרכוש משותף ותחולק בין הצדדים. ברור לציין כי נטיית לב זו של בתי המשפט מוביל את ציבור המתגרשים לחוסר ודאות, וכיצד מחולק הרכוש המשותף. על מנת שמקרים כאלה יתרחשו, נדרש להוכיח בבית המשפט כי ישנו תשלום כספי המגיע משני המקורות, ולכן כששני הצדדים תורמים את חלקם (גם צד שהדירה לא שייכת לו) הדבר מצביע על סיבה מספקת מבחינת בתי המשפט לחלק את הנכס.
לעמוד הפרויקט אמלוני על האגם - אשקלון באתר BankNadlan לחצו כאן
בתי המשפט מוכנים לקבל כוונות שיתוף כסיבה לרכוש משותף
דוגמאות משפטיות ניתן לראות במקרים כגון משפט שנערך בשנת 2012 בו החליט בית המשפט העליון לקבל את ערעורה של אישה אשר לא השקיעה מכספה בדירה, אך דרשה לקבל מחצית ממנה בשל העובדה שבעלה הבטיח לה כי ימכור את הדירה שבבעלותו ויחד יירכשו דירה במשותף כמו גם לא אישר להשתתף בתשלום על הדירה. לבסוף הבעל חזר בו מהכוונה לרכוש דירה במשותף ולכן בית המשפט העליון פסק להעביר לה מחצית מהזכויות משום נכונותה של האישה לשיתוף. מקרה אחר היה כאשר זוג אשר הבעל קיבל בירושה 104 דירות בארה"ב וגרמניה והפקיד את הכספים בחשבון משותף, דבר אשר מבחינה משפטית העיד על כוונת שיתוף בכספים בין בני הזוג.