20 מיליארד, 169 מיליון ו-557 אלף ש"ח משקיעה מדינת ישראל באזרחיה. השקעה זו נעשית דרך הרשויות המקומיות, העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, כהשתתפות בפיתוחים של תשתיות מקומיות ותרומות בנטל החינוך והרווחה הנופל על השלטון המקומי. אך 20 המיליארד הללו אינם מחולקים באופן שווה. ברשימת מקבלי הכספים הגבוהים ביותר נמצאים, ערי הפריפרייה עם השקעה ממוצעת של מעל ל-3,000 ש"ח בשנה כשבני המושבים היישובים והקיבוצים זוכים להשקעה של מעל ל-6,000 ש"ח שיאני ההשקעה של מדנית ישראל, הם תושבי המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב והר חברון, שחותמות את הטבלה, עם 12 ו-13 אלף שקל לכל תושב, במקום האחרון עומדים תושבי ערי המרכז הגדולות עם ממוצע השקעה של 1,500 ש"ח לתושב.
לעמוד מחירון דירות באתר BankNadlan לחצו כאן
פערים של אלפי שקלים בהוצאת המדינה עבור תושבי הפריפריה לעומת תושבי הערים הגדולות
הפער אינו קיים רק בין ערי המרכז לפריפריה, אלא גם בתוך יישובי הפריפריה עצמה. כך נוצר המצב כמו שבבאר שבע, כל תושב מקבל כ-2,300 ש"ח, לעומת תושבי המועצה האזורית שער הנגב שמקבלים כמעט 12 אלף ש"ח. תושבי עומר, יישוב צמודי הקרקע שאליו נדדו תושבי ב"ש, מקבלים כ-5,100 ש"ח, יותר מפי שניים מתושבי העיר שמספקת להם את כל שירותי הבריאות, החינוך, הבילוי והתחבורה הציבורית למרכז הארץ. כך שבפעם הבאה שאתם מעוניינים לברר מדוע בעיר גבעתיים הארנונה כל כך גבוהה, זכרו שהממשלה אינה מספקת לתושביה כסף בהשוואה ליישובים אחרים, והפער מושלם ע"י העירייה מהארנונה המקומית שהיא גובה מהתושבים עצמם.
אולי יעניין אותך גם:
>>> התוכניות לעתיד של ראש מטה הדיור
>>> כחלון עולה להתקפה - הקבלנים והבנקים מקווים שאכשל
>>> חוק השכירות משתנה - לא יפוקחו המחירים והמשכירים יתוגלמו
בעוד כמה שנים ת"א תוכל להתנתק פיננסית מישראל
ככל ששיעור ההשתתפות של המדינה בתקציב המועצה/יישוב/עיר/קיבוץ, גבוה יותר, סימן שהרשות המקומית נוטלת יותר כסף מהקופה הכללית, וההיפך מצביע על כך שהפעילות העירונית שהרשות מצליחה לייצר מפרנסת אותה באופן מאוזן יותר. כך, העיר העצמאית ביותר בין ערי ישראל היא ת"א ש-87% מתקציבה מקורו בהכנסותיה שלה. ההצלחה התקציבית של ת"א יכולה להוביל למצב בו במידה והעירייה תצמצם במעט את הוצאותיה, ותגבה קצת יותר ארנונה מתושביה ועסקיה, היא תוכל להתנתק פיננסית מהמדינה. השאלה מה תעשה ישראל אם העיר שמניבה כיום רבע ממס הכנסה של המדינה, תתנתק ממנה.