בשכונת גני אביב שבלוד, קיים סבך עירוני הפוגע בשכונה. את מרכז השכונה תופסים מספר רב של בניינים ומתחמים, שנראו כי נזרקו באופן אקראי אל מרכז המתחם ללא תכנון מראש, כך שהם יוצרו בלוק אדיר אשר חוסם את השטח הציבורי ופוגע בלב השכונה. אך רק כשמביטים בזה היום, 20 שנים לאחר שהוקמו, יוזמים תושבי השכונה מיזם אשר מתכנן לשנות כ-70 דונם מגדול המתחם שישרת את תושביו בצורה ראויה יותר, יציע ערך אסתטי גדול יותר וגם יכלול פארק בן כמה דונמים שיעלה את ערכה של השכונה.
לעמוד דירות חדשות מקבלן באתר BankNadlan לחצו כאן
חוק הוו"לים של שנות ה-90 קם כדי לבנות דירות למיליון וחצי עולים
כדי להבין מדוע תוכנן האזור בצורה כה פגומה, צריך לחזור לשנת 1990, אז נחקק "חוק הליכי תכנון ובנייה", או בשמו היותר מוכר, "חוק הוול"לים". על רקע גלי העלייה העצומים ממדינות ברית המועצות המפורקת, הצורך הבהול לעשרות אלפי דירות חדשות, הוקמו הוועדות לבנייה למגורים שהוסמכו לאשר בנהלים מקוצרים תוכניות לבנייה למגורים, בהיקף של עשרות אלפי דירות. אם הדבר מוכר לכם, זה משום שלפני כשנתיים חוקקה הכנסת חוק המזכיר את הקמת הוול"לים, והפעם להקמתה של ועדה ארצית לתכנון מהיר - הוותמ"ל וגם הפעם הוקמה הוועדה בשל משבר הדיור החמור, המתבטא בעליות מחיר חסרות תקדים של מאות אחוזים בישראל.

ניתוק משאר חלקי העיר
תחילה המשימה הוכתרה בהצלחה. העולים החדשים שוכנו במהירות שיא ומדינת ישראל הצליחה לשכן כמיליון וחצי יהודים שעלו ארצה בשנים בודדות, נתונים שמשרד האוצר חולמים עליהם היום. אך כשעברו כמה שנים החלו להתגלות הבעיות בשל התיכנון המהיר שנעשה במטרה לספק "בלוקים למגורים" ולא איכות חיים חדשה. הטעויות הראושנות נדמו מינוריות לכאורה, כמו היעדר מקומות לפחי אשפה גדולים, חניות שהורמו לצד השכונה ולא לצד הבניינים וכו', אך לאט לאט החלו לצוץ הבעיות המהותיות, אשר גרמו להזנחה בקרב השכונות החדשות שקמו ללא תיכנון ארוך טווח. כך למשל, גני ילדים לא תוכננו ולא הוקמו, היעדר תכנון לבתי כנסת גרם לכך שאלה נבנו לבסוף על שטחים שתוכננו להיות ירוקים, השכונות תוכננו ללא בתי ספר ומתנ"סים והדברים הללו הובילו לאי-סדרים שגרמו לתקציבי הפיתוח, שעמדו גם על סכומים של 20 מיליון ש"ח, להיעלם ולהשאיר את המועצה/העיר לעמוד לבדה כדי לשפר את רמת החיים הירודה לה זכו תושבי השכונות. שכונות אחרות קמו עם ניתוק מוחלט מהערים שהיו שייכות אליהן, כאשר רק ציר תחבורתי בודד מקשר אותן לעיר וכל אלה יחד הפכו את השכונות למוזנחות וניתקו את תושביה מהערים ומההשתלבות בחברה. במקרים מסוימים רק בשנים האחרונות ערים כמו חדרה הצליחו להתמודד עם העומס שהוטל עליהם התכנון הלא מסודר.
לעמוד דירות חדשות באזור השרון באתר BankNadlan לחצו כאן
האם שוב יבנו רק כדי להקים בלוקים של דירות?
אין ספק שנראה כי תוכניות הוו"לים נעשו בתום לב על מנת לפטור משבר חסר תקדים של שיכון מיליון וחצי עולים שעלו יש מאין והתוכניות בהחלט הצליחו לשכן את כולם בפרק זמן קצר. אך הסכנה שאנו מדברים עליה היא שהתכנון הריכוזי עלול להתברר כהרסני לערים כאשר הוא נעשה במאסות. כשמאשרים במכה תוכניות ל-4,000 עד 5,000 יחידות דיור חדשות, מדובר בצעד דרמטי לעומת תוכניות של 200 דירות חדשות שאישרו בוול"לים. מינון שכזה יכול לתת לתושבים להיטמע בשוק המקומי, בחברה הקיימת, בציבור ובשירותים החברתיים המקומיים. אבל כשהרף התכנוני עולה על 500 דירות, יש סכנה שהמטרה תקדש את האמצעים ושוב יזנחו את רמת החיים ושיפור פני העיר.