המאבק הגדול הבא של אנשי העירייה בלוד להחזיר את שדה התעופה בן גוריון לאחיזתה של לוד. עד שנות ה-80 נתב"ג היה שייך מוניציפלית ללוד, על כל המשתמע מכך. בעבר ההכנסות ממנו היו זניחות אך כיום, עם התפתחותו של שדה התעופה ההכנסות גדלו, ונתב"ג הפך לשטח גלילי אשר לא שייך לאף רשות מוניציפלית ולכן לא משלם ארנונה. כדי להבין את הסכומים העצומים שבלוד דורשים לקבל, צריך לדעת שהיום רשות שדות התעופה מגלגלת 3 מיליארד ש"ח לשנה מנתב"ג, פי 10 מתקציב עיריית לוד שעומד על 390 מיליון ש"ח.
לעמוד דירות חדשות מקבלן באתר BankNadlan לחצו כאן
שילוב בין כל השכבות האוכלוסייה השונות
כיום מתגוררים בלוד כ-75 אלף תושבים, כשמתוכם 25 אלף תושבים ערבים, ו-25 אלף חרדים. כלומר, שמתוך 75 אלף התושבים, ישנם כ-50 אלף הנמצאים במעמד סוציו-אקונומי נמוך וראש העיר דורש מהמדינה לחתום על הסכם גג שיבטיח את אישורי הבנייה שישדרגו את העיר, יחזקו אותה וכך היא תוכל להכניס אליה תושבים נוספים אשר יגדילו את תקציבה. ראש העיר מתכנן לשלב את השכבות השונות יחדיו ובתקופה האחרונה יוצאים בתוכנית ללימוד ערבית בבתי הספר היהודים ולימוד עברית בבתי הספר הערבים. בנוסף אנשי העירייה מנסים לשווק את לוד כעיר עדיפה לסטודנטים והדמות המובילה בתוכנית הזו הוא איציק שמולי מטעם המחנה הציוני שכיו"ר אגודת הסטודנטים פעל להקים כפר סטודנטים (שמאכלס היום כ-400 סטודנטים) בעיר ועדיין מתגורר בעיר כיום.
לפרויקטים בעיר לוד באתר BanklNadlan לחצו כאן
פרויקטים עתידיים
אנשי העירייה עתרו לאחרונה לבג"צ על מנת להכריח את משרד הפנים להפחית בעלויות האגרות וההיטלים בפרויקטים לבנייה, כדי להפוך אותם לכלכליים. כיום הפרויקט הכי מתקדם הוא של חברת עמידר המעוניינת לבנות אלף דירות, אך בינתיים הנושא נעצר בגלל מחלוקת בין עמידר לבין משרד השיכון. היתרון של הפרויקט הנ"ל (והפרויקטים הנוספים שמבקשים בעירייה להוציא לפועל), הוא שלא מדובר בשכונות חדשות על קרקע בתולית, אלא על פינוי-בינוי שבהם כבר יש שירותים כמו בתי ספר, וכך פשוט יוכלו לשדרג את התשתיות במקום בנייה של שגונה חדשה ואיכותית ולידה שכונה חלשה.