נדל"ן בנס ציונה

היסטוריה של נס ציונה
נס ציונה החלה את דרכה עוד בשנת 1878. באותה שנה נרכשו כ-2,000 דונם מערביי הסביבה על ידי גוסטב רייסלר, גרמני נוצרי ונטע את הפרדס הראשון אשר קיים עד היום. רייסלר בחר לעזוב את האזור ולמכור את האדמות לאחר מות אישתו ובנותיו ועזב את ואדי חנין (עמק השושנים). בשנת 1882 מכר את הקרקע לאיש "חובבי ציון" ראובן לרר תמורת ביתו של לרר באודסה. לרר שיקם את המקום, החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, וקרא ליהודים, בני היישוב הישן והעלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פורייה ולהקמת מניין ביישוב יבוא אלי". בנוסף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתיישבים החדשים ובשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון ושינה את שמה מואדי חנין למושבה "נחלת ראובן". ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. "עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין...ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו..." כתב הרצל ביומנו. שמה של המושבה שונה מנחלת ראובן לנס ציונה בשנת 1897, כשניתן לה עוד כשעוצב דגל מדינת ישראל, שהיה בזמנו דגל ה"כחול לבן", אותו הניף מיכאל הלפרן, מהמתיישבים הראשונים של המושבה. בתחילה צמד המילים נס ציונה היו רקומים על הדגל ה"כחול לבן" אך לבסוף הורדו ואנשי המושבה בחרו לתת למושבה הצעירה את שמה. מקור השם נס ציונה הוא ציטוט מפסוק בספר ירמיהו ד,ו "שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו". היישוב סבל קשות בזמן השלטון העות'מאני, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיבוש ארץ ישראל על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חיו תושבי היישוב בשקט. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות הראשונים שהזרימו מים מן הבאר למושבה והיישוב היהודי החל למשוך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים, עד שבשנת 1926 הוקם הכפר הערבי ואדי חנין לצידה של נס ציונה. במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין ועל אדמותיו נבנו שכונות נוספות של היישוב נס ציונה. בעת הכרזת המדינה התגוררו בנס ציונה כ-2,000 תושבים, כשנה לאחר מכן כבר שילשה המושבה את כמות התושבים ל-6,000. בשנת 1949 הוכרזה נס ציונה כמועצמה מקומית, ולבסוף, בשנת 1992 הוכרזה כעיר רשמית בישראל.

קרקעות בנס ציונה
תחום שיפוטה של נס ציונה הוא 15,730 דונם, ובשטחה יש מספר רב של קרקעות חקלאיות, אשר מספקות נוף עוצר נשימה לתושבי העיר והסביבה ומהווים חלק חשוב מהריאה הירוקה של העיר. עם זאת, משבר הנדל"ן הישראלי שלח ישראלים רבים אל נס ציונה בתקווה למצוא נכסים במחירים שפויים יותר מהמחירים בגוש דן, יחד עם אווירה שקטה ורגועה יותר, ולכן, בעיריית נס ציונה פועלים בשנים האחרונות להפשיר מספר קרקעות חקלאיות לטובת בנייה של בניי מגורים ומרכזי מסחר ותעסוקה. המרכז הארצי לקרקעות פועל בשיתוף העירייה להפשרת אותן קרקעות כשאחת הקרקעות הבולטות בניסיון זה ממוקמת בשטח הגובל לשכונת גבעת התור המזרחית ורחוב 101 מדרום, סמוך לגבעות הכורכר. אם זאת, חשוב לדעת כי הבנייה באותן קרקעות מתוכננת להיות בנייה רוויה לגובה על מנת לנצל את פיתוחה של העיר לטובת הגדלת היצע הדיור ולשפר במעט את מחירי הדיור הנמצאים בעלייה מאז 2007.

אוכלוסיית העיר נס ציונה
בדירוג הסוציו-אקונומי שנערך ע"י הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) בשנת 2013, קיבלה נס ציונה ציון 7 מתוך 10. התפלגות הגילאים בעיר מתחלקים ל-34.96 אחוזים לגילאי 19 ומטה, אחוז הגילאים 20 עד גיל 44 עומד על, 34.68 אחוזים, גילאי 45 עד גיל 64 על20.38 אחוזים וגילאי 65 ומעלה עומד על 9.96 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בעיר מתגוררים כ-45 אלף תושבים כשהשכר הממוצע לשכירים עומד על 11,400 ש"ח וההכנסה של עצמאיים עומדת על 10,700 ש"ח. בכל הנוגע למערכת החינוך העירונית, בנס ציונה ישנם 20 בתי ספר, כשמספר בתי הספר היסודיים עומד על 14, ומספר בתי הספר העל יסודיים עומד על 6. ממוצע התלמידים בכל כיתה עומד על 29 תלמידים כשאחוז הזכאים לתעודת בגרות בעיר עומד על 85 אחוזים ואחוז התלמידים שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות על 74 אחוזים. העיר אף זוכה לשכן בתחומה את המכון למחקר ביולוגי בישראל ופארק המדע הראשון בישראל, קריית ויצמן. בשנת 2009 זכתה נס ציונה ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל, ובעבר זכתה 19 פעמים בחמישה כוכבי יופי.