נדל"ן באילת

היסטוריה של העיר אילת
אילת, העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה לחופי ים סוף, נוסדה בשנת 1952 וזכתה למעמדה כעיר בשנת 1959. העיר יושבת על חורבות הכפר אום אל רשרש שנכבש במלחמת העצמאות, ועל חורבות קדומות יותר של יישוב בשם עציון גבר. המקורות העבריים מזכירים לראשונה את היישוב הקדום בזמן יציאת מצריים, כאחת התחנות במסע של בני ישראל במדבר כשחנו ביישוב בקצהו הצפוני של ים סוף, ששרידיו מצויים בתחומי ירדן. הפעם השנייה בה מוזכרת העיר במקורות היא מלכותו של דויד המלך, כעל פי המקרא, דוד כבש את ארץ אדום הסמוכה, אשר חלשה גם על אזור העיר אילת. במשך השנים הוקם שם יישוב ערבי בשם תל-אל-חלייפה. ביישוב הערבי נמצאו שרידים מתקופת מלכי יהודה בדמות מבצר כשאחד מחדריו נמצא חותם עם ציור של איל ועליו הכתובת "ליתם". לפי דעת הארכיאולוגים, הכתובת מיוחסת ליותם בן עוזיה מלך יהודה. בתקופת קום המדינה הבריטים הקימו באילת שהייתה קרויה בזמנו אום רשרש, תחנת משטרה ובחודש ינואר בשנת 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו את התוכנית להקים גרעין התיישבות באילת. במהלך מבצע עובדה, נכבשה תחנת המשטרה והנפת דגל הדיו המפורסם במקום ציינה את סיומה של מלחמת העצמאות. אום אל רשרש נעלמה סיימה את תפקידה ההיסטורי ובמקומה הוקמה אילת, כשהמושל הראשון היה אברהם זכאי. העיר החלה את דרכה כיישוב קטן, בו התגוררו מספר עובדי נמל, אנשי צבא ואסירים משוחררים וב-28 בפברואר 1950 נחנך שדה התעופה הראשון באילת. פריחתה האמיתית של אילת כעיר תיירותית התחלקה לשני אירועים כשהאירוע הראשון היה מבצע קדש, שסיפק לאילת תנופה והיא החלה מתפתחת הן בתור מועצה מקומית, הן בזכות הנמל שלה והן בזכות התחלת ניצול היופי התיירותי שבה. עם השנים האירועים הביטחוניים מנעו מאילת להתפתח ומלחמת ששת הימים, הפכה את אילת לעיר מעבר בדרך לסיני, מה שפגע בה לעומת המתחרות שלה שארם א-שייח' ועוד. הנסיגה הישראלית מסיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, היה האירוע השני בחשיבותו בעיר מבחינה תיירותית, שכן אז חזרה אילת למקומה התיירותי הבלעדי לחופי הים האדום מבחינת הישראלים. בתי מלון חדשים נבנו בעיר לאורך שנות ה-80 וה-90, בהם בתי מלון מפוארים.  כיום, העיר היא מעין בבואת מראה של לאס וגאס האמריקאית ומשמשת כעיר הנופש הישראלית. עיקר התעסוקה עוסק בתיירות וזה למעשה חבל החמצן של פריחתה. מגיעים אליה אנשים שרוצים להינות מצרכנות ללא מע"מ, שלה זוכה העיר, ביקור וצלילה בשונית האלמוגים הייחודית לה וכמובן לשחייה עם דולפינים בריף הדולפינים המפורסם. כיום עובדת ממשלת ישראל להקים את הקזינו הראשון בישראל בעיר אילת. החיבור בין אילת לשאר חלקי ישראל ע"י כביש 90, שהורחב לכביש דו-מסלולי בין העיר אילת ליטבתה, כחלק מפרויקט הרחבת כביש הערבה. כיום גם ניתן להגיע לאילת בטיסה ממרכז הארץ בזמן ממוצע של 45 דקות, ובעתיד כשתסתיים בניית מסילת הרכבת, נוכל להגיע לאילת גם דרך רכבת ישראל.

אוכלוסיית העיר אילת
אוכלוסיית העיר מונה היום כ-50 אלף תושבים המחולקים כמעט שווה בשווה בין האוכלוסיות: "יהדות המזרח", יהודית אירופאית ואוכלוסייה צברית (משפחות שהגיעו לישראל במהלך העליות הראשונות). אוכלוסיית העיר מתחלקת בין 21.2 אחוזים בגילאי 0 עד 19; 41.1 אחוזים השייכים לגילאי 20 עד 44; 22 אחוזים לגילאים 45 עד 64; ו-7.7 אחוזים מגילאי 65 ומעלה. גם שוק הנדל"ן מחלק את תושבי העיר, באופן כמעט זהה ל-49 אחוזים, המחזיקים בבעלותם דירה אחת לפחות, אל מול 48 אחוזים השוכרים דירה באילת וכ-3 אחוזים המחולקים בין חסרי דיור או תושבי חוץ. מספר החדרים לדירה בעיר מתחלק מכ-8 אחוזים, המחזיקים בבעלותם דירות סטודיו; 14 אחוזים המחזיקים בדירות 2חדרים; 34 אחוזים המחזיקים דירות 3 חדרים; 26 אחוזים, המחזיקים דירות 4 חדרים וכ-13 אחוזים המחזיקים דירות 5 חדרים. כ-70 אחוזים מתושבי העיר שייכים למעמד הצווארון הכחול (מעמד הפועלים), כש-20 אחוזים שייכים למעמד הצווארון הלבן (מעמד הביניים) ולבסוף 24 אחוזים מובטלים או מחפשי עבודה. השכר החודשי הממוצע בעיר,שחושב על ידי הלמ"ס בשנת 2012, עומד על כ-6,700 ש"ח לשכירים וכ-9,000 ש"ח לעצמאיים, כשהשכר הממוצע לגברים עומד על 7,800 לעומת השכר הממוצע של נשות העיר העומד על 5,700 ש"ח.